ששש... אמא עובדת...

חג פסח.   חג האביב.   חג החירות.   לא באתי ממשפחה דתית,   וגם החצי השני קרוב יותר בהשקפותיו לאתאיזם מלכל דבר אחר.   אבל עדיין- לחגי ישראל יש משמעות עצומה עבורנו: אני מטורפת על חנוכה,   מתרגשת לקראת ראש השנה,   נהנית מהשלווה של יום כיפור.   החגים ארוגים אצלי בזכרונות הילדות. הם קשורים לחוויות נוסטלגיות,   לדרכים היחודיות של המשפחה שלי,   כילדה,   לציין את החגים,   ותמיד יזכירו לי מתיקות ישנה.   אולי בשל מצבי ההורמונלי, לשמוע את הגוזלית שרה "איך יודעים שבא אביב"   העלה בי השנה דמעות של התרגשות, זכרונות מתוקים של ילדות.   וחג פסח,   עם כל הסמליות שבו,   גורם לי להעריך את כל החירויות שבחיי. חילונית,   כן- אבל פולניה...   מה שאומר שרוב השנה אני מוצאת בעיקר על מה לקטר- על הדברים שאני לא יכולה להרשות לעצמי לעשות או לקנות,   על הבלאגן בבית,   על פוליטיקה,   על מזג האוויר ומה לא...   ברוח החג,   תוך כדי הכנת עוגה וקניידלך,   אני חושבת על כל הדברים שעליהם אני אסירת תו...

אני מתה על התקופה שסביב פסח.   אני יודעת,   זה בנאלי להחריד,   כי מי לא אוהב את האביב?   השדות מתמלאים חרציות,   הפרח הכי שמח שיש.   אפשר להתחיל ללכת עם חולצה קצרה,   ואפילו שמלות הטריקו הנעימות כבר עושות קאמבק בארון.   בנוסף,   ברמה האישית התקופה הזאת מקושרת אצלי בדברים טובים- חופשת שחרור מהצבא,   לפני מלא שנים,   עטיפת מתנות לפסח בחברותא עם אמא שלי,   וחרציות זהובות ממלאות את הבית,   מחליפות באגרטלים את הורדים שאימי נהגה לקנות מדי שבוע,   מלבד בעונת החרציות.   כוטרינרית,   גיליתי גם צד עגום ומאתגר יותר לעונה- עונת גורי החתולים היתומים.   למרות שחתולות יכולות להמליט כמעט לאורך השנה כולה,   אנחנו תמיד רואים 'פיק'   רציני בהמלטות בתקופת האביב, ופתאום אנחנו מוצפים בהם- גורי חתולים עיוורים,   זערוריים וחסרי אונים, שדורשים את תשומת ליבנו.   המושג 'גורים יתומים'   הוא מטעה- רובם הגדול של הגורים האלו אינם יתומים כלל- הם מושארים על ידי האם בזמן שזו יוצאת לחפש מזון ולהתאוורר. ...

לא כתבתי פוסט לכבוד יום האישה.   לא ממש חגגתי את יום האישה.   הייתי שקועה ביומיום- להעיר את הגוזלית והאפרוח,   להכין אותם לגן,   לצאת לעבודה.   לקבל את הלקוחות שהגיעו מוקדם בבוקר לניתוח סירוס,   לשחרר את הבעלים ולהכין את הכלב לניתוח.   לסיים את הניתוח,   לתת לכלב שיכוך כאבים ונוזלים,   להעביר אותו לכלוב התאוששות.   לקבל טלפון מהגן- לא הבאתי מוצצים לאפרוח, הוא בוכה ורוצה מוצץ. האם אני יכולה לקפוץ ולהביא לו?   בלב נשבר מסבירה שאני בעבודה,   ומבקשת מהגננת לקפוץ לסופר פארם הקרוב לקנות,   ואני אחזיר לה את הכסף.   לקבל את הכלבה עם פצעי נשיכה. לחטא,   לתפור,   לתת אנטיביוטיקה.   לשחרר אותה.   לבדוק שהכלב מתעורר כמצופה,   ולוודא שלא מנסה ללקק את התפרים.   לקבל וואטסאפ מהגננת של הגוזלית- השבוע היא אמא של שבת.   לרשום תזכורת לעצמי לקנות חלה מתוקה ותירוש. להסביר בטלפון לאישה הלחוצה למה אני לא יכולה לעזוב את המאושפזים במרפאה ולנסוע לעזור לה לתפוס את החתולה שלה, שצריכה לקבל חיסון. בהפסקת ...

הפסקת צהרים בעבודה.   בין משמרת בוקר למשמרת ערב.   אני נכנסת לבית המרקחת וקונה בדיקה.   המוח עוד עסוק בכלב עם דלקת האוזניים שמשתפר לאט מדי,   בחתול אחרי ניתוח שלא הצלחתי לתפוס את בעליו,   לשאול מה שלומו. אני משלמת בקופה,   וממשיכה לכיוון הבית בלב הולם.   ושוב פס כחול.   אני בוהה,   ואין לי מושג מה אני מרגישה.   כן,   תכננו.   כן, ניסינו.   הפסקתי עם הגלולות קצת יותר מחודש לפני כן.   ברגשות מעורבים.   מצד אחד- אני יודעת שאני רוצה ילד שלישי.   הגילאים של הילדים- מתאימים.   הילדים נראים מוכנים.   הם עצמאיים.   אנחנו ישנים טוב בלילה,   ובמהלך היום קל לנו יותר,   כשהם מעסיקים את עצמם או זו את זה. כל כך קל ונוח,   למעשה,   שאם נתרגל לזה קצת יותר מדי- כבר לא יתחשק לנו להיכנס לזה שוב. שוב לקום בלילה, שוב לטפל בקטנטון חסר אונים.   שוב חופשת לידה. שוב להכניס לגן,   ושוב בחודש הראשון לקבל שיחת טלפון מהגננת פעם בשבוע,   שלקטנטון יש חום.   שוב לעמוד בתור לר...