ששש... אמא עובדת...

  אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים. אני ממש חייבת לקרוא את הספר הזה, של ד"ר סוס. כבר חודשים- המשפט הזה תקוע לי בראש.   חוזר על עצמו בכל פעם שאני חושבת על הדרך שעברתי. אפילו קראתי את התקציר של הספר. אפילו קראתי פרשנות עליו בויקיפדיה. ד"ר סוס דווקא פופולרי מאוד אצלנו בבית. הגוזלית מדקלמת את חתול תעלול. הילדים מתים על הגרינג'. רק את הספר הזה אין לנו. אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים. ואם לא נצא- לעולם לא נדע. ואת זה למדתי השנה. כולם בעניין של סיכום שנה, נכון? ואני חייבת לסכם את שלי- שנה מטורפת, של עליות ומורדות, פסגות ושפלים. הבעיה היחידה היא- שדי קשה לסכם, כששום דבר לא נסגר. וגם לא כל כך מדויק- לתחום את התקופה המטורפת שעברתי לכדי שנה אחת בלבד. אז תסלחו לי על חוסר הדיוק, כן..? אני רוצה לסכם תקופה, והסיכום הזה חייב לכלול בתוכו עוד קצת אחורה.   אוגוסט 2020. הרגע שבו הכרזתי שאני לא רוצה להיות וטרינרית יותר. הרגע שבו יצאתי מהמרפאה, בכוונה לא להכנס אליה יותר לעולם. באותו זמן   ניסיתי להתאושש מאחת התקופות הקשות בחיי- הקורונה כפתה עליי ועל החצי אורח חיים מטורף. עבדנו במשמרות