הגלקסיה קטנה עלינו- המדריך לטיול עם הילדים- חלק א
ממש משלב מאוד מוקדם בחיי הקטנטנים, מצאתי באופן אישי שבלתי נסבל להישאר
בבית בשבתות. במקרה הטוב אני נאלצת להעביר
את היום בלשחק בבובות ובלגו (מסתבר שכשמשחקים בבובות ובלגו- הזמן לא ממש
עובר. אם אי פעם יתחשק לכם שמחר לא יגיע-
נסו את זה, זה ממש עובד) . במקרה הרע אני מוצאת את עצמי מפרידה בין ילדים
מתקוטטים, מחפשת עבור האפרוח כפיל מדויק
של הצעצוע שהגוזלית משחקת בו, רק כדי
לראות- שניה אחרי שמצאתי צעצוע זהה, ששניהם איבדו עניין לחלוטין. בין לבין,
התמודדות עם 'אמא, מים!, '
אמא, כריך', ו'אמא,
במבה', שגורמים לי להרגיש שעשיתי
את מנת הספורט היומית בריצות למטבח (אם כי הייתי מעדיפה לעשות את זה בחדר כושר
ממוזג לצלילי לילי אלן באוזניות). וכך נפל הגורל- בכל שבת שבה אני לא בכוננות מטעם
העבודה- מטיילים! כשמזג האוויר מאפשר אנחנו אורזים את הקטנטנים והכלבות, אוהל ושקי שינה, ויוצאים למיקום מרוחק בצפון או בדרום. כשפחות מתאפשר- יוצאים לטיול של יום. המטרה הסופית- להגיע בזמן לארוחת ערב
מוקדמת, אמבטיות לקטנים והרדמה מוקדמת
לילדים תשושי-ההרפתקאות, וכמה שעות של
מוצאי שבת שקטה לאמא ולאבא. מודה שזו לא הייתה
המטרה הראשונית, אבל גיליתי שלטייל עם
ילדים זה נפלא- עבור הקטנטנים כל דבר הוא חוויה.
הכול תלוי באיך מציגים את זה.
ראיתם חרדון? מדהים! חוויה לספר
בגן ביום ראשון. חיפושית? ואו!!! חכו שהגננת תשמע על זה!!! וכשרואים
דברים מנקודת המבט של הילדים, פתאום הכול
נראה גם לנו מופלא ומרגש. קראתי פעם פוסט
משגע בפייסבוק על זה שמהרגע שנהיית אמא את מתרגשת מאוטובוס, משאית ומטוס שעוברים, גם כשהקטנים לא לידך. אז - כזה- רק בטבע. אני באמת מאמינה שעבור הילדים מדובר בבילוי שהוא
גם כיפי, גם חוויתי וגם ערכי. הם זזים,
רצים ומטפסים באוויר הצח, לומדים
שמות ציפורים ופרחים וצוברים חוויות. וגם
אנחנו צוברים חוויות. כמה שמשחק עם לגו ובובות
מורט את עצביי- אני יכולה עד בלי סוף ללכת עם הילדים, לספר להם על הפרחים והעצים ולראות אותם מתפעלים
מכל צורה של עלה או אבן צבעונית. אני בכלל לא
מדברת על החוויה של הצטופפות יחד באוהל, שני
מבוגרים, שני קטנטנים ושתי כלבות, האזנה לקולות הלילה ומיונם- זה היה תן! עכשיו צרצר!
זו צפרדע!
בכל אופן, אחרי שהטיולים הפכו לדבר שבשגרה, החלטנו לא פעם לנסות ולצרף אלינו אנשים נוספים-
משפחות מטיילות נוספות, שיבואו עם ילדים
בגילאים דומים, שישחקו יחד. כדי שלנו יהיה עם מי לנהל שיחת מבוגרים. כדי שישקיטו
את החרדה התמידית שלי על כך שאני לא דואגת מספיק לחיי החברה של הילדים (על כך
בהרחבה בפוסט משחקי חברה). ואז שמנו לב
שזה לא כל כך קורה. ולאו דווקא, אני מקווה,
כי לא נהנים בחברתינו. להרבה מבני
המשפחה, החברים והקרובים, זה פשוט נראה מסובך מדי, לקום בבוקר,
לארוז את הילדים, אוכל וציוד ולצאת
לטבע. והסיפור הוא, שזה לא מסובך בכלל. בגלל שזה היה כזה מנגנון הישרדות
עבורנו בשבתות, מסתבר שפיתחנו, בלי לשים לב,
רוטינה מאוד ברורה. כזאת שמאפשרת
לנו לצאת לטיול עם הילדים במינימום הכנות,
מינימום תכנון מראש, מינימום עלויות ומינימום בלת"מים. וכך נולד הפוסט הזה, שמטרתו מעין הדרכה קלה ופשוטה לתכנון טיול עם
הילדים. הכי כיף יהיה לי לשמוע שקראתם את הפוסט, עקבתם אחרי ההוראות ויצאתם לדרך. ואם אתם בעניין של חברים לדרך- היי, אנחנו עוד מחפשים (;
זהו החלק הראשון של המדריך. הוא יעסוק בטיול-של-יום, כלומר- יוצאים בבוקר וחוזרים לקראת הערב. בהמשך יפורסם 'מדריך למתקדמים' שעוסק בטיול ארוך הכולל לינת שטח
לפני הכול-בחירת יעד
כשרק התחלנו לטייל, היינו חוזרים שוב ושוב אל אותם 3 מסלולים שזכורים
לנו מחוגי סיירות בילדות. יותר נכון-
זכורים לחצי השני. לי אין שום זיכרון של
שבילי הארץ ובגלל חוש הניווט שלי כמעט עפתי מקורס מפקדות בצבא. אז יצא שסמכתי על החצי בעיניים עצומות. אחרי כמה פעמים כאלה, התחלתי קצת להשתעמם ודחקתי בחצי למצוא לנו מקום
חדש. כאן החצי התחיל להתמרמר. משהו בסגנון-'למה
רק אני אחראי תמיד על תכנון המסלול?' אז נקראתי לדגל. פניתי לגוגל,
הקלדתי והקלקתי וחיפשתי. וגיליתי אוצר. ליתר דיוק,
גיליתי אפליקציה Ezgoing family- אפליקציה פשוטה לתפעול גם למאותגרת מרחב כמוני.
נכנסים, בוחרים עונה, אזור בארץ ועוד
מאפיינים חשובים מרשימה (למשל- גישה לעגלות,
אזור פיקניק, 'חינם', ועוד) ומקבלים רשימה מפורטת של אפשרויות טיול
ואתרים. כניסה לכל אחת מהאפשרויות תתן
פירוט של אופן ההגעה לנקודת תחילת המסלול,
אורך המסלול, נגישות לגילאים
השונים, אזורי טיול ומנוחה, וכן אטרקציות ומסלולים נוספים באזור. הכול מלווה בתמונות יפהפיות, שמסייעות גם בתהליך הבחירה. מרגע שהורדתי את האפליקציה- אני מלכת תכנון
הטיולים, ולחצי השני כבר באמת אין סיבה להתלונן.
לטיולים של יום שלם אני בוחרת לרוב מסלול של כמה שעות, שכולל הליכה במסלול קצר או מעגלי. יש עדיפות למקום שלידו אזור פיקניקים, אבל זה לא חובה- אם מגיעים מוכנים אפשר לשבת
לאכול בכל מקום.
לרוב תבנית הטיול היא כזאת- מגיעים לאתר/שמורה, עושים את המסלול המומלץ, עם הפסקות בדרך, ואז יושבים לארוחת צהרים מאוחרת. אחרי ארוחת הצהרים נשארים קצת לשחק בחיק הטבע באווירת
פיקניק, ולקראת ארוחת הערב מתקפלים
הביתה. אבל הסדר יכול מאוד להשתנות כתלות
באטרקציות שהמקום מציע, רמת העייפות או
הרעב של הילדים ולפעמים העדפות של חברים
שמטיילים איתנו (גם זה קורה, לפעמים).
הכינותי מראש- מתי אורזים?
כפי שהחצי השני טורח שוב
ושוב להזכיר- אני סובלת מדחיינות כרונית.
ולכן חשוב לי להתוודות- אני אורזת לטיול של יום באותו היום. הזאטוטים מעירים אותנו מוקדם, ולרוב אנחנו מציבים אותם מול תוכנית הטלויזיה
האהובה (בלי ייסורי מצפון! עוד שעה שעתיים
נצא כולנו לבילוי משפחתי בחיק הטבע!) ותוך כדי שתיית הקפה אורזים את הציוד.
רשימת ציוד- מה אורזים?
אוכל
להתארגן על אוכל ליום שלם בחוץ עם ילדים דורש תכנון מראש, או הרגלים מאוד שגורים. אני מניחה שזה קצת בהתאם להרגלי האכילה של
המשפחה. בגדול אני מתכננת ארוחת בוקר,
ארוחת צהרים, ומגוון נשנושים
שמשמשים ארוחות ביניים. אנחנו יוצאים עם
צידנית המכילה את ארוחת הצהרים, ותיק גב המכיל
כריכים/נשנושים נשלפים
מכינים באותו היום- נשנושים וארוחת בוקר:
ארוחת בוקר- אנחנו קמים מוקדם ורעבים, ולרוב פותחים את היום בארוחת בוקר בבית. למי שיוצאים לפני ארוחת הבוקר, ממליצה להצטייד בכריכים. זה הדבר שהכי קל
לחלק, ולילדים הכי קל לאכול, בנסיעה- אז לרוב מתחילים קרקורי הבטן הראשונים. אני שומרת למצבי חירום כאלה כמה פיתות קפואות
ובמסגרת ההכנות של הבוקר מפשירה, ממלאת, עוטפת בנייר סנדוויץ' ומסדרת בשקיות.
נשנושים- כשמטיילים עם ילדים נראה שהם אף פעם לא ממש מסונכרנים- כל
אחד נהיה רעב בזמן שלו, וזה אף פעם לא בזמן
שבו תכננתם את הארוחה. כדי להתמודד עם זה אני אורזת שתי קבוצות של חטיפים-
"הבריאים" ו"הגיבוי".
האסטרטגיה שלי היא להציע קודם את הבריאים,
ורק אחרי עיקום האף הצפוי לשלוף את הגיבוי. לפעמים זה ממש עובד! אתם מוזמנים לבחור את
האסטרטגיה הרצויה לכם, ובהתאם את סוגי הנשנושים.
הבריאים שלי הם רצועות ירקות טריים
וחתוכים שאני אורזת בקופסאות פלסטיק (גזר,
גמבה, מלפפון, עגבניות שרי,
פרחי כרובית- המון אפשרויות, בהתאם
להעדפות שלכם ושל הזאטוטים) וגם פירות טריים ושטופים, שאני מצרפת להם סכין חד לחיתוך נוח. נשנושי הגיבוי שלי הם הנשנושים הסטנדרטים-במבה,
בייגלה ופתי בר, שגם ככה מסתובבים אצלי
באלפים בתיק הערב, תיק העבודה ומתחת למושבים
ברכב.
ארוחת צהרים- יום לפני או באותו הבוקר:
פשטידת אטריות- ארוחת הצהרים הקבועה שלי לטיולי יום שבת. היא קלה לטלטול, אפשר לאכול אותה חמה או קרה והיא שורדת נהדר
יום טיול בלי מקרר. לפעמים, בפרץ מדהים של ראיית הנולד, אני אפילו מכינה אותה ערב לפני. אבל גם להכין אותה על הבוקר עובד מעולה, בהנחה שאתם לא יוצאים מאוד מוקדם. והכי חשוב- עוד לא נתקלתי בילד שלא שמח לפשטידת
אטריות לארוחת הצהרים. המתכון בוודאי לא
שלי, ואני גם מסרבת לקרוא לזה מתכון- יותר
כמו רעיון. אני מרתיחה חבילת אטריות דקות
לפי הוראת ההכנה (אם אין אטריות- גם פסטה עובדת נפלא). לאחר סינון מחזירה אותן לסיר (חיסכון בכלים
לשטיפה זה חשוב) ומוסיפה- 2.5 מנות גבינה
(מנת גבינה זה בערך גודל של גביע קוטג' מבחינתי,
וזה יכול להיות כל דבר- קוטג',
גבינה לבנה, בולגרית או צהובה מגוררת,
בהתאם למה שאוהבים ומה שיש בבית. לזה מוסיפים 3 ביצים, בערך שליש כוס שמן או חמאה מומסת, תבלינים שאוהבים (אצלי זה אבקת שום, פפריקה
מתוקה ומלח) ומערבבים. שופכים הכול לתבנית
משומנת, בערך 40 דקות על 180 מעלות
בתנור, ויש ארוחת צהרים. התבנית נכנסת כמו שהיא, או עטופה מגבת, לתיק האוכל.
אם אתם ממש מאורגנים, אפשר לחתוך
בבית פרוסות ולשים בקופסת פלסטיק, ואז
לשלוף בקלות פרוסה כשהילדים רעבים.
אם לא בא לכם לאפות על הבוקר- יש עוד מלא אפשרויות. אפשר לשים ביצים קשות על הגז, לצרף לזה שימורי תירס וירקות חתוכים- ויש ארוחת
צהרים נהדרת. גם לעבור באחד מדוכני
הג'חנון הרבים הוא יופי של פיתרון בעיניי,
אבל פחות חסכוני (וכנראה גם קצת פחות בריא).
 |
| פשטידת אטריות- עוד לא הכרתי ילד שסרב |
איך מתאים לי, לכתוב עמוד שלם
רק על אוכל, בפוסט על יציאה לטיול...
אז מה עוד אורזים?
- מחצלת גדולה
- ערכת פק"ל קפה
- כלי פלסטיק רב פעמיים לטיולים- סכו"ם וצלחות. אם אתם אנינים- אפשר גם כוסות, אנחנו שותים ישירות מהבקבוק
- מים- לפחות שני ליטר למבוגר,
ועוד כליטר לקטנים. אם מטיילים עם
כלבים- חובה לקחת גם אותם בחשבון.
- מנשא לילדים- בהתאם לגיל וליכולת כמובן
-שקית הפתעות לנסיעות ארוכות- אין דבר כיפי יותר מנסיעה ארוכה שבה
הילדים מנמנמים או מרותקים לדרך. אבל אם
הנסיעה מתארכת, או שנתקעתם בפקק- הרכב
יכול להפוך לגהנום הפרטי שלכם. כעזרה
ראשונה אני נוסעת קבוע עם שקית המכילה הפתעות- צעצוע או שניים אהובים לכל
ילד, ספרים שהילדים אוהבים לדפדף בהם
עצמאית, דפים צבעוניים, טושים ומדבקות.
- תיק 'יבשים' - הכוונה היא
לתיק בנוסף לתיק האוכל, הכולל בגדים
להחלפה ושאר הכרחיים לטיול עם הילדים. שלי
מכיל:
* בגדים- חליפה להחלפה לכל ילד,
כולל תחתונים/חיתולים בהתאם לגיל.
חולצה ארוכה לערב לכל אחד (גם לי!).
בנוסף בגדי ים לילדים (וחיתולים לכניסה למים)
*שתי חבילות מגבונים
*ציוד הגנה מהשמש- קרם הגנה,
כובעים ומשקפי שמש
*מוצצים, מוצצים, מוצצים- אין כזה דבר יותר מדי, ואוי לנו אם ניתקע מחוץ לבית בחוסר. דבר כזה יכול להרוס טיול.
*ציוד לכלבים- כלי למים,
רצועות שלמות ותקינות, שקיות לאיסוף
צרכים
*ועוד כמה שקיות- כי לא בכל מקום יש פח אשפה מסודר, וכי תמיד יש בגדים רטובים/מלוכלכים שלא רוצים
להכניס לתיק בסוף.
*ארנק עם כסף קטן- כי אי אפשר לדעת איפה יתפוס אותנו אוטו-גלידה
ו... זהו!
עד כאן המדריך. מתה לשמוע האם
היה עבורכם שימושי. אם כן- תעשו לי קצת
כיף ופרסמו תמונות מהטיול. טיפים מהנסיון
שלכם- יתקבלו באהבה והוקרת תודה.
בפרק הבא- התארגנות לטיול עם לילה באוהל. מקווה בהמשך לשתף אתכם גם במסלולים ותכנונים
שעבדו בשבילנו. טיול נעים, זה בדיוק הזמן!
איזה פוסט מצויין.
השבמחקגם פה אוהבים טיולים, איזה כייף של אפליקציה, לא הכרתי.