דלג לתוכן הראשי

רשומות

מומלצים

לחזור

"ואו, איזה יופי חזרת לעצמך!" אומרים המפרגנים.
"נו, את כבר חמישה חודשים אחרי לידה", מציינות הנשמות הטובות "מה את עושה כדי לחזור לעצמך?"
וכולם טועים.


לפני ארבע שנים, חמישה חודשים אחרי שהגוזלית נולדה, התפרצה מחלה אצל ג'יני. את ג'יני אימצנו יום חורף אחד, כשהחצי ואני עוד רק התחלנו להיות אנחנו, בשנה הראשונה שלי ללימודי וטרינריה. החלטנו שאנחנו בשלים לכלב. עד אז גידלנו רק חתולים, אבל ככל שהתהדק הקשר ביננו הרגשנו שאנחנו מוכנים לשלב הבא. ירד גשם כשהגענו לעמותה, וכמה עשרות גורים המתינו לנו וניסו לצוד את מבטינו. כולם מתוקים. כולם שובי לב. היה לנו בית קטן, בלי חצר, ובעמותה התעקשו שניקח כלב קטן. ושם היא הייתה. קצת יותר גדולה מכף היד שלי, עם פרווה שחורה מבריקה, vסימטרי של פרווה חומה על המצח ('כמו גיבורת על', חשבתי) ועיניים גדולות ורכות. ג'יני, על שם הג'ינג'ית הקטנה מהארי פוטר. או פוצקול, כפי שכינינו אותה ביננו. מאותו רגע היא הייתה אהובת ליבנו, בבת עיננו. בלילה היתה ישנה ביננו על המיטה. באמצע היום, הייתי מתגנבת בין השיעורים לחטוף תנומה בבית, והיא…

פוסטים אחרונים

לראות

דברים שלמדתי מבתי

מה ששקט יכול לעשות

אמא ל-3

תמיד נשאר מחר

עוד קצת על האביב האפל