חמלה
מיון ילדים של קפלן יחסית לא עמוס בערב נר שמיני של חנוכה, בעשר בלילה- ואני מתייחסת לזה כסימן חיובי- לפחות לא נצטרך לחכות הרבה. אנחנו נרשמים בקבלה ומתיישבים בחדר ההמתנה הנעים, שמזכיר יותר ג'ימבורי מאשר חדר מיון. אני, החצי לצידי והגור בן השנה וחצי -משעין ראש מותש על כתפו של החצי. חנוכה היה מאז ומתמיד החג האהוב עליי. אולי כי יום ההולדת שלי תמיד יוצא בחנוכה. ואולי סתם האווירה הקסומה, כשבחוץ קר, גשום וחשוך ובבית הכול מואר. ריח של אוכל חם ומנחם וכל המשפחה מתאספת לשיר שירים ולהדליק חנוכיות צבעוניות- מזכיר לי תמיד אגדות וסיפורי פיות קסומים. אהבתי אותו עוד לפני שהיו לי ילדים, ועכשיו אני אוהבת אותו אפילו יותר. השנה הוא היה קסום במיוחד עבורי, כיוון שכל השנה הרגישה לי קסומה- התחלתי תהליך מורכב של שינוי חיצוני ופנימי לפני כמעט שנה. לפני כחודש התהליך עבר לקצב טורבו כשהתחלתי ללמוד הדרכת פילאטיס. אז כן, אני לומדת אנטומיה ופיזיולוגיה, סוגי יציבה ושמות של תרגילים. אני מתרגלת מדי יום סדרה של תרגילים תוך שמירה על 7 עקרונות הפילאטיס. אבל בפועל אני לומדת הרבה יותר- לומדת לקבל פגמים, בי ובאחרים, לו